‫אקלר עוגת גבינה ותותים‬

• לבצק פחזניות:
• 1 כוס מים
• 100 גר' חמאה
• קורט מלח
• 1 כפית סוכר
• 1 ורבע כוסות קמח
• 3 ביצים (תוודאו שיש עוד 2 ליתר בטחון)
• לציפוי פריך (לא חובה) :
• 75 גר' חמאה
• רבע כוס סוכר
• חצי כוס קמח
• 7 ביסקוויטי לוטוס (או 55 גר' ביסקוויטים רגילים)

• למלית:
• 2 שקיות שמנת מתוקה 38% (500 מ"ל)
• 225 גר' גבינת שמנת בטעם טבעי (כל אחוז שומן)
• שליש כוס סוכר
• 1 כפית תמצית וניל
• גרידה דקה מקליפת חצי לימון
• 1.5 כפיות ג'לטין (לא חובה)

• –

• להרכבה:
• 1 סלסלת תותים
• אבקת סוכר (לא חובה)

• –

שימו לב שהמתכון אמנם קצת יקר להכנה – אך יוצאים ממנו 20 אקלרים מלכותיים שבקונדיטוריה היו עולים הון קטן!
ולרשימת המרכיבים:

המתכון יעבוד גם עם שמנת 32%, אבל אני קונה את ה-38% כי היא זולה יותר. אם רוצים, אפשר להשתמש בגבינת שמנת 30% עשירה, כמו נפוליאון או פילדלפיה – אני הסתפקתי בגבינת שמנת רזה יותר – סימפוניה 5%. שימו לב שאתם קונים את הסוג הטבעי, בלי תוספות של בצל מטוגן וכד'. לא ילך פה משהו. הביסקוויטים לא חייבים להיות מסוג לוטוס, כל סוג ביסקוויט או עוגייה קנויה יעבוד.

אז איך התגלגל המתכון הזה? באחד הניסיונות האומללים שלי להכין ממרח לוטוס לבד (לא הצליח, מה חשבתם) הרתחתי חלב בסיר וזרקתי פנימה כמות בלתי נתפסת של פירורי עוגיות לוטוס. הבלילה הקובבתית לא דמתה במיוחד לממרח הנחשק והעסיסי, אך הזכירה לי מאוד בלילת פחזניות. פאסט פורוורד שנה, נעמי (האורים והתומים של בלוגי האפייה) עושה את זה. פאסט פורטוורד להשבוע, מאוכזבת מנסיונות ארטיק "עוגת גבינה ופירורים" שלא הלהיב, החלטתי ללכת על קינוח אחר בסגנון עוגת גבינה, ניסיתי את המתכון שלה וגיליתי שהוא שיט. לונג סטורי שורט – חזרתי למתכון הרגיל שלי, ושדרגתי בהשראת הר דוקטור כריסטוף מישלאק: הוספתי את הטעם הביסקוויטי מלמעלה בדמות "קרוסטיאנט" – בצק פריך שיתמוסס באפייה למעין ציפוי קראנצ'י מטריף וביסקוויטי שיעטוף את הפחזניות. ואם רוצים טעם ביסקוויטי, רק על אסיד, משתמשים, איך לא, בביסקוויטי הלוטוס האלמותיים.

אגב. בוידאו שבתחתית העמ' הזה אפשר לראות את הדוקטור מכין את הבצק ידנית בקערה בבית של איזו מישהי, ורואים כמה זה פשוט. התכנית הזו ממש מומלצת, אגב! (קונדיטורים הולכים ללמד בלעבוסטות צרפתיות להכין את עוגת החלומות שלהן).

ובכן, בואו נתחיל.
קודם כל מכינים את קראנצ' הלוטוס שילך למעלה, כדי שיהיה לו זמן להתייצב במקרר בזמן שתכינו את הבצק הרבוך (שזה פשוט אומר שזה בצק שמבשלים על הכיריים!). הטופינג, כאמור, אופציונלי, והפחזניות יעבדו גם בלעדיו.

מדובר במעין בצק פריך, שהחלפתי בו חלק מהקמח בפירורי ביסקוויטים (וכל ביסקוויט או עוגיה פריכה קנויה יעבוד כאן). הסיבה שלוטוס עובד כל כך טוב זה כי הטעם שלו סופר דומיננטי ולפחזניות יש אשכרה טעם של לוטוס אחר כך. גם גראהם קראקרז אמריקאיים עובדים כאן מצויין! ואפילו הפתי בר הצנוע יעבוד אחלה. אם לא בא לכם על עוד עבודה אפשר לוותר על הציפוי. אבל תדעו שהוא ממש מוסיף.

חותכים את 75 גר' החמאה (לפי הסימונים, כמובן) לקוביות קטנות ושמים במקפיא עד שכל השאר מוכן.

שמים בקערה את הקמח, והסוכר, וזורקים פנימה גם קורט מלח (כן!).

לוקחים את הביסקוויטים (זה יוצא בערך 7 ביסקוויטי לוטוס) ושמים בשקית עמידה. חובטים בשקית עם מערוך או פחית שימורים. כאן בתמונה השתמשתי בשימורי רסק תפוחים, אבל יעבוד גם עם שימורי חומוס. לא בדקתי (חה). חובטים (כמו שדופקים שניצלים) ומגלגלים עם הפחית לסירוגין עד שהביסקוויטים מתפגרים לחלוטין והופכים לאבקה (אם יש קצת חתיכות קטנות זה בסדר).

אמורה להתקבל כמות של כחצי כוס פירורים.

שופכים לקערה עם הקמח ומערבבים.

זה לא טעים עדיין. זה צריך קצת שומן רווי.

מוסיפים את קוביות החמאה הקרה מהמקרר ומערבבים עד שהיא מצופה.

מועכים את הקוביות עם הידיים ומשפשפים את התערובת בין קצות האצבעות (אם דביק לכם, אפשר לעבוד עם שני מזלגות, או עם ביסקיט קאטר כמו בתמונה, ואם יש לכם מיקסר, אז אפשר גם להכין שם בקלי קלות – גם ככה תשתמשו בו אחר כך בשביל הבצק הרבוך. אין צורך לשטוף את הקערה בין לבין).

עוצרים כשהחמאה מתמוססת לגמרי לתוך הבצק והוא מתחיל להיות גושי. אם הוא ממש בעסה ודביק לכם בידיים ועוד לא מתגבש, העבירו אותו לשקית סנדוויץ' וקווצ'צ'ו אותו בעדינות עד שהוא מתמסר והופך לגושי ולח.

מניחים את הבצק על נייר אפייה ואז מכסים בעוד נייר אפייה.

מקווצ'צ'ים את הבצק למעין פיתה דרך הנייר העליון ומרדדים. אם הבצק מתרדד בצורה מגעילה ולא ישרה בקצוות, פשוט קפלו אותו פנימה על עצמו (דרך הנייר) ומעכו קצת, כדי ליישר את הקצוות.

מרדדים לעובי של בערך 2 מ"מ.

להמחשה – תראו את הגובה שלו ביחס ללוטוס.

משאירים את הבצק מכוסה משני הצדדים בנייר האפייה ומעבירים אותו בזהירות למקרר כדי שיתמצק לכמה דקות בזמן שתכינו את שאר הבצק.

שמים את המים והחמאה בסיר בינוני יחד עם הסוכר והמלח ומביאים לרתיחה על אש בינונית תוך כדי ערבוב.
כשהחמאה נמסה והתערובת ממש ממש חמה, שופכים פנימה *מיד* כוס ורבע של קמח (משתדלים לא לתת לזה לרתוח יותר מכמה שניות כי זה משנה את יחס הנוזלים בבצק).

מערבבים עם כף עץ עד שהקמח מתחיל להספג ונוצרת דייסה סמיכה,

שהולכת ומתמצקת

עד שהיא פשוט הופכת לכדור של בצק. ממשיכים לבשל את הבצק על האש עד שהוא ממש מתכדרר לכדור. וכשזה קורה מסירים מהאש.

נותנים לבצק 2 דקות להתקרר ומערבבים אותו מידי פעם כדי לעזור לו להוציא אדים. את הוספת הביצים אפשר לעשות ידנית ופשוט לערבב עם כף עץ (וזה 8 דקות של עבודת ידיים מאומצת), ואפשר לתת למיקסר לעשות את העבודה בשבילכם.

מתחילים להוסיף 3 ביצים לבצק, אחת אחר השנייה, ומערבבים היטב עד שהביצה נטמעת לפני שמוסיפים את הבאה.
בשום פנים ואופן לא מוסיפים את כל הביצים בבת אחת!!!! רק כשהביצה הקודמת נטמעה והבצק הפך לחלק, רק אז מוסיפים את הבאה.

בכל פעם שתוסיפו ביצה ותערבבו הבצק יתפרק לגושים וזה ייראה כאילו הכל התפקשש לגמרי, אבל לא! אחרי כמה ערבובים נוספים הוא יתחיל להתאחד שוב ויהפוך לצמיגי וחלק מחדש.

מגרדים את שולי הקערה מידי פעם עם מרית.

ועכשיו לקטע הטריקי – כמות הביצים ביחס לבצק עלולה להשתנות מנגלה לנגלה וזה החלק הקריטי במתכון. ברוב המקרים תוכלו להסתפק ב-3 ביצים (שוב, מוסיפים בהדרגה אחת אחת ומערבבים בין לבין!) ולסגור עניין, אבל אם רוצים להיות ממש מדוייקים, עדיף "להקשיב" לבצק, לטרוף את הביצה הרביעית בצד, ולערבב אותה פנימה, כף אחר כף, עד שהבצק במרקם הנכון.

מה זה אומר מרקם נכון? בערך במרקם של חומוס אבו דאבי, רך וכמעט נוזל מהמרית כשמרימים אותו. רואים הבזק של מרקם הבצק כאן בוידאו (בין לבין שרואים את השף רוקד זומבה בתחפושת זברה, פחות או יותר)

אם לא יהיו מספיק ביצים בבצק, הפחזניות תצאנה כבדות ודחוסות בלי חור באמצע.
אם יהיו יותר מידי ביצים, הבצק ישתטח לפיתה באפייה ולא יתפח.

מהניסיון שלי, 3 ביצים הן לרוב המינימום, והוויכוח כאן הוא כמה מהביצה הרביעית להוסיף. אני הוספתי את כולה ויכולתי לדעתי להוסיף עוד איזה רבע ביצה טרופה כדי להגיע למרקם בול, ואז הבצק היה הרבה יותר נוח ומתמסר ולא היו נוצרים לי שפיצים בזילוף (תכף תראו). אבל נגמרו לי הביצים (כדאי לכם לדאוג שיהיו לכם לפחות 5 ליתר בטחון).

עוד טריק לראות מתי כמות הביצים מספיקה ומרקם הבצק טוב הוא בוידאו הנ"ל – כשמושכים האצבע דרך הבצק נוצר שביל, והבצק אמור להיות מספיק רך כך שהשביל יסגר באיטיות (זה מופיע בדקה 02:36 של הוידאו. דוברי צרפתית מוזמנים לתרגם מה הוא אומר שם בדיוק. מקווה שהבנתי נכון…).

ברגע שערבבתם פנימה את כמות הביצים הנכונה, והבצק במרקם טוב, הוא יכול לשבת ככה בטמפ' החדר לפחות שעתיים, ללא כיסוי וללא חשש. אפשר ליצור פחזניות פשוטות עם שתי כפיות ופשוט להפיל כדורים בגודל פינג פונג על תבנית מצופה בנייר אפייה (קחו בחשבון שהגודל הסופי יהיה פי 3! אפשר לעשות אותן ממש קטנות בלי לדאוג).

אם יש לכם שקית זילוף, תוכלו לזלף אקלרים. אפילו לא צריך פיית זילוף – רק גוזמים את קצה השקית ברוחב של 2-3 ס"מ ומזלפים מקלות באורך כ-10 ס"מ (אפשר גם יותר). קחו בחשבון, שוב, שהם תופחים ומתרחבים בטירוף באפייה, אז נא לרווח בנדיבות, וזה גם בסדר לעשות אותם דקים יחסית.

את השפיצים שנוצרים (במיוחד אם הבצק היה יכול לספוג עוד קצת ביצה – כי אז לא נוצרים שפיצים) אפשר לשטח עם אצבע טבולה בקצת מים. באופן כללי עם אצבעות רטובות אפשר ליפות כל צורה מכוערת של פחזניה שבמקרה יצאה לכם.

אפשר גם לזלף שלוש פחזניות צמודות בגודל זהה ולקבל אקלר דקורטיבי במיוחד

אוקיי.
אז לא באמת חשבתם שלא יגיע כאן איזה פטנט רומני.

אהבתי לטריקים הרומניים האלה באפייה גובלת בהתנהגות של הומלסית, או שסתם מדובר בפסיכוזה, שכנראה מצריכה אשפוז בכפייה.

והפעם, חשבתי לעצמי – מה עם אנשים שאין להם שקית זילוף ולא רוצים להסתפק בפחזניות עקומות שיצרו עם שתי כפיות? התכנית המקורית שלי הייתה ללכת למעדניה בסופר ולשנורר מהם קצת משקיות הניילון העמידות האלה שהם עוטפים איתן את הגבינה – אך אלה התבררו כדקות משחשבתי, ולא לגמרי מתאימות. ואז נחתו עיני על השקית המרשרשת הזו שליד אריזת הלוטוס במדף. הממ.

אתם יודעים לאן אני חותרת.

אוה, יס איי וויל.
נניח והייתם קונים עוגיות ביסקוויט שוקולד כדי להכין את המתכון (במקום ביסקוויטי לוטוס).

ונניח והייתם מאכסנים את כל שארית הביסקוויטים בקופסה בצד.
ונניח הייתם מקפלים את השוליים העליונים של השקית הריקה (כל זה תיאורטית, כן?)

ושמים בפנים קצת בלילה. ומועכים אותה כך שתתכנס לקראת אחת הפינות התחתונות. ומלפפים מלמעלה.

ואז גוזמים את השפיץ

במקרה כזה, הייתם יכולים, תיאורטית, לזלף אקלרים יפים, אחידים, ותקינים בכל קנה מידה.

ואם אין לכם שקית של ביסקוויטים, אני מניחה שכל שקית מרשרשת בסגנון הזה תעבוד, כל עוד אין לה קיפולים מוזרים בחלק התחתון, והתכולה שלה לא תעיב לכם על טעם הפחזניות (נניח, על שקית של ביסלי פלאפל לא הייתי ממליצה כאן). בקיצור, לכו על שקית הביסקוויטים רק אם יש לכם שימוש לביסקוויטים האלה. אחרת מדובר בשקית זילוף בעלות של 9 שקלים. וב-9 השקלים האלה עדיף לנסוע לבאר שבע ולקנות פלאפל.

אגב, לא חייבים לקנות שקית, אפשר למצוא כאלה בחינם בפח זבל.
ממליצה לשטוף לפני-כן עם סבון.
חחחח.
סתם.

אם רוצים למלא את השקית בעוד נגלה – צריך להניח אותה על השיש ולתת לה 2 דקות – היא מתנפחת ומגהצת את עצמה לבד.

כולם מוזמנים לצחוק עלי ולעשות עלי פארודיות. מה לעשות, יש אנשים שאין להם גישה לחנויות מתמחות לקונדיטורים והם לא יסעו במיוחד!!!

אוקיי, אז זילפנו.
עכשיו לגולת הכותרת – הטופינג הפריך!

מוציאים את הבצק הפריך המרודד מהמקרר (שבינתיים התקשה לדיקט), מניחים אותו על השיש ומעסים אותו קצת עם כפית הידיים כדי לחמם אותו טיפטיפה, שלא ישבר. לוקחים גלגלת פיצה (או סתם סכין חדה), וגוזמים אותו למלבנים בערך באורך וברוחב של האקלרים.

מרימים את הבצק בעדינות עם תרווד ומניחים על כל אקלר מלמעלה. אם הבצק מתחיל להתרכך ולהקרע, תתקעו אותו ל-3 דקות בפריזר ותמשיכו מאותה נקודה. אגב, גם אם פיסות הבצק נשברות קצת באמצע, באפייה הכל מתמזג ולא רואים כלום בסוף.

אם הכנתם פחזניות עגולות קרצו עיגולים מהבצק עם קורצן קטן

או שאפשר לחתוך עיגול עם סכין סביב דוגמה של עיגול קטן גזור מנייר, או לקרוץ עם הקצה הרחב של פיית זילוף.

אחרי שכל האקלרים מצופים בשכבת בצק, שולחים לתנור שחומם מראש (!).
אופים רבע שעה על 200 מעלות
מורידים את הטמפ' ל-180 מעלות ואופים רבע שעה נוספת (סה"כ חצי שעה אפייה).

אם רוצים ממש להשקיע, פותחים אחרי סיום האפייה את דלת התנור ותוקעים כף עץ כדי להשאיר חריץ טיפה פתוח, ואופים עוד 3 דקות כדי לייבש סופית את הפחזניות (לא חובה).
שימו לב, אסור לפתוח את דלת התנור בזמן האפייה עצמה!! כל האוויר החם יצא והפחזניות יצנחו! רק בסוף מותר לפתוח.

שימו לב 2 – אם אתם אופים פחזניות בודדות ולא אקלרים ארוכים, זמן האפייה קצר יותר – אך ורק 20 דקות, וכולן על 180 מעלות.

בזמן האפייה הפחזניות יתפחו בטירוף, ישחימו, והבצק הפריך שלמעלה יימס סביב השוליים ויצור מעין "רשת" פירורית שנראית כמו גזע עץ. אגב, ככה נראים אקלרים רגילים בלי הציפוי.

הבלילה מספיקה לשתי תבניות של אקלרים (10 בכל תבנית). אם יש לכם מנוע טורבו בתנור, אפשר לאפות את שתי התבניות בבת אחת ללא חשש.

ברגע שמוציאים את הפחזניות מהתנור המהדרין עושים בהן חתך צידי כדי לשחרר את האדים, אבל מניסיוני זה לא קריטי, כל עוד האפייה בוצעה כמו שצריך. הפחזניות אמורות להיות ממש קלות, פריכות מבחוץ, וחלולות מבפנים. הן נשארות קריספיות למשך 4 שעות בטמפ' החדר ומתחילות לאבד את הקריספיות לאחר מכן (גם אם הן סגורות בקופסה אטומה הן מאבדות מהפריכות. הדרך היחידה לשמור על פריכות מקסימלית היא לאפסן בקופסה אטומה בפריזר).

אם הפחזניות צנחו לכם אחרי שהוצאתם מהתנור, זה אומר שהן לא נאפו מספיק זמן והקראסט שלהן לא היה מספיק קשיח ופריך.

מילוי למשקיענים
אם רוצים לזלף יפה כמו בתמונות – חובה לייצב את הקרם עם ג'לטין, אחרת הוא רך מידי וממש "נמס" ונשפך ולא מחזיק צורה. אם אתם סתם מורחים אותו בפנים עם כף, אין צורך בג'לטין.

אם כן רוצים קרם יציב לזילוף שישמור על צורתו: מערבבים בכוס כפית וחצי של אבקת ג'לטין עם 4 כפות מי ברז. מערבבים ומשהים בצד עד שמתנפח (ראו תמונות לעבודה עם ג'לטין בפוסט כאן).

מקציפים את השמנת המתוקה לקצפת יציבה.

עוצרים את המיקסר ומוסיפים את גבינת השמנת, הסוכר, הוניל (אני השתמשתי במקל וניל אבל אפשר תמצית בכיף), וגרידת הלימון. מקציפים דקה אחת נוספת או עד שנוצר קרם אחיד. מחממים את תערובת הג'לטין במיקרוגל בפולסים קצרים של 15 שניות ומערבבים בין לבין עד שגרגרי הג'לטין התמוססו לגמרי ונוצר נוזל שקוף חלק. מצננים אותו לכמה דקות עד שיהיה פושר ולא חם.

מזרזפים לתוך הקרם תוך כדי הקצפה. מצננים את הקרם שעה לפחות לפני השימוש.

מילוי למשקיענים ממש
ליקוויד צ'יזקייק של כריסטינה טוסי, קרם גבינה אלוהי שעשוי מעוגת גבינה אפויה חלקית (לאחר האפייה ואחרי הצינון, הקרם ניתן לזילוף ללא ייצוב עם ג'לטין)
תרגום ועיגול כמויות מהניסיון שלי: 1 חבילת סימפוניה (או נפוליאון), חצי כוס סוכר בלבד, 1 כף קורנפלור, חצי כפית מלח, 2 כפות חלב, וביצה אחת – לא שמים ניילון נצמד בתבנית, חס ושלום, ואופים על 150 מעלות עד שרוטט במרכז)

מילוי לעצלנים ממש
1 שקית שמנת מתוקה + 1 חבילה פודינג וניל + 1 גביע גבינה לבנה 5% (אפשר גם גבינת שמנת) = מקציפים הכל ביחד לקרם יציב.

מעבירים את הקרם המצונן לשקית זילוף (אפשר מאולתרת א לה רומניה! ואפשר גם למלא עם סתם כף).

חותכים כל פחזניה באמצע עם סכין דקה וחדה. אפשר גם לא לחתוך את הפחזניה עד הסוף, כמו שחותכים לחמניה לנקניקיה (ככה עשיתי בתמונה הראשית פה למעלה).

ממלאים בנדיבות בקרם. מוסיפים פרוסות תותים חתוכים.

מסנדווצ'ים ומאבקים מלמעלה באבקת סוכר.

ברגע שהאקלרים ממולאים הם מחזיקים למשך שעתיים במקרר. לאחר מכן הם מתחילים להתרכך ולהתפרק.

אם לא מגישים בטווח הזמן הזה מומלץ לשמור אותם בפריזר (כולל המילוי!). מפשירים במקרר כחצי שעה לפני ההגשה.

פינת התכל'ס
לציפוי הפריך: מערבבים בקערה חצי כוס קמח יחד עם רבע כוס סוכר ו- 7 ביסקוויטי לוטוס מרוסקים לפירורים. מוסיפים קוביות קטנות מ-75 גר' חמאה קרה ומעבדים ליצירת בצק גושי ולח. מרדדים בין שני ניירות אפייה לעובי 3 מ"מ ומעבירים למקרר.

לבצק: ממיסים 100 גר' חמאה + 1 כוס מים בסיר בינוני ומביאים לרתיחה יחד עם קורט מלח וכפית סוכר. ברגע שרותח מערבבים פנימה מיד כוס ורבע קמח ומערבבים עד שהבצק נפרד מהקצוות ונוצר כדור. מצננים קלות. מערבבים פנימה בהדרגה, 3-4 ביצים, ומערבבים היטב עד שכל ביצה נטמעת לפני שמוסיפים את הבאה. אם צריך, טורפים בצד את הביצה הרביעית ומערבבים אותה פנימה, כף אחר כף, עד שהבצק במרקם הנכון (כשמעבירים בו אצבע השביל נסגר באיטיות). מזלפים אקלרים בעובי 1.5 ס"מ ואורך כ-10 ס"מ. חותכים מהבצק הפריך המצונן מלבנים ומכסים את האקלרים מלמעלה. אופים 30 דק' על 200 מעלות ובאמצע האפייה מורידים ל-180 מעלות. אם רוצים, פותחים בסוף פתח קטן בתנור ומייבשים עוד 3 דקות. האקלרים נשמרים פריכים ללא מילוי כ-4 שעות בטמפ' החדר. מעבר לכך – מאכסנים בפריזר.

לקרם: משרים 1.5 כפיות ג'לטין עם 4 כפות מים בכוס בצד. מקציפים 2 שקיות שמנת מתוקה 38% לקצפת יציבה. מוסיפים 1 חב' גבינת שמנת (בכל אחוז שומן – סימפוניה או נפוליאון), שליש כוס סוכר, 1 כפית תמצית וניל, וגרידה מחצי לימון. מקציפים עד שנוצר קרם יציב. מחממים את הג'לטין במיקרוגל עד שהוא נמס בפולסים של 15 שניות. מצננים עד שפושר, ומערבבים לתוך הקרם. מצננים שעה לפני השימוש.

להרכבה: חוצים את האקלרים ומזלפים מהקרם בנדיבות. ממלאים בפרוסות דקות של תותים ומפדרים באבקת סוכר. שומרים במקרר עד ההגשה (שעתיים גג). מעבר לכך – שומרים במקפיא.

הנחות ותחליפים: אם אין לוטוס, אפשר להחליף בחצי כוס פירורים מביסקוויטים רגילים. אם אין ביסקוויטים, אפשר להחליף בעוד חצי כוס קמח. אפשר גם לוותר על הציפוי הפריך. אם לא בונים על לזלף, אפשר לוותר על הג'לטין בקרם. אם רוצים קרם יותר פשוט: מקציפים 1 שקית שמנת מתוקה יחד עם 1 חבילה פודינג וניל ו-250 גר' גבינה לבנה (או גבינת שמנת). אין דרך להכין פרווה למעט שימוש במרגרינה ובקצפת צמחית :(

תם ונשלם שבוע התותים!! נתראה בשבוע הבא במתכונת הרגילה.