‫העוף שאהב תות‬

• 600 גר' חזה עוף, חתוך לרצועות ל"מוקפץ" (מבקשים מהקצב)
• 2 כפות קורנפלור
• בערך 7-9 תותים בינוניים (כ-3/4 כוס תותים קצוצים דק)
• כף וחצי חומץ בלסמי (או סתם חומץ רגיל או מיץ לימון)
• 2 כפיות סוכר

• 2-3 ס"מ שורש ג'ינג'ר טרי
• 2 שיני שום
• בערך חצי כוס מים

• –

• אם אתם קיצוצופובים או עצלנים:
• 3-4 קוביות ג'ינג'ר, ו-2-3 קוביות שום קצוץ וקפוא של "דורות" – במקום הג'ינג'ר והשום הטרי

והנה המצרכים שבנבחרת:

שכחתי לשים בתמונה סוכר. אל תשכחו לשים במתכון, באמא שלכם. כי לא יהיה טוב.

ותכל'ס שכחתי גם קורנפלור. אוף.

בקטע של העוף אני ממליצה לשבת על הקצב חזק כדי שיכין לכם רצועות למוקפץ. תבקשו ממנו שהרצועות יהיו דקות ואחידות. כי קצבים לפעמים אוהבים לחפף, במיוחד כשיש תור ארוך של סבתות אחריכם. ולי, כמובן, יש כשרון לתזמן את הקניות שלי בדיוק לזמנים שבהם כל זקנות השכונה הולכות למלא מחדש את הסטוק בפריזר. תענוג! אין כמו להתעדכן על מעלליו של הנכד הסורר של גניה (שהחליט להתחתן עם מרוקאית! השם ישמור!) ולהשתעשע בתחרויות שונות כמו למי יש יותר אבני קריסטל על הציפורניים, ולמי יש יותר זהב בשיניים.

את הג'ינג'ר משיגים בד"כ במדפים שמעל דוכני הירקות בסופר. אם אתם קיצוץ-פובים, או סתם עצלנים, יש בפריזרים בסופר מגשיות קטנות של ג'ינג'ר מוכן קצוץ דק במיוחד בשבילכם (של "דורות"). יש גם מגשיות של שום קצוץ קפוא, ואפילו עשבי תיבול. אני לא תמיד משתגעת על המוצרים האלה, כי הטעם שלהם ממש חלש וצריך המון המון קוביות של ג'ינג'ר קפוא כדי להגיע לאותו "באם!" שמגיע מכף אחד של ג'ינג'ר קצוץ טרי. אבל אם זה יגרום לאנשים כמו ידידי אופיר (ההייטקיסט העצלן הכרוני שרק מזמין טייקאווי כל היום) להכין את העוף הזה, אז בסדר, נזרום.

חומץ בלסמי הוא חומץ אדום כהה עם טעם מאוד מיוחד (וריח די מזוויע), וכשמשתמשים בו בתבונה וברגישות, הוא מוסיף טוויסט מטריף למגוון של מנות, ובמיוחד כאלה עם תותים (כן, כן, מה ששמעתם). נסו, למשל, לטפטף טיפונת ממנו על תותים חתוכים עם סוכר, או להוסיף תותים קצוצים גס לסלט חסה ולהוסיף לרוטב טיפונת בלסמי. זה מעולה! (ואם אתם מחובבי הז'אנר, תכינו לפסח את טארט התותים בזיגוג היין שלי, ותוסיפו לזיגוג קצת בלסמי… זה יעיף לכם את המוח מהגרביים. אמממ. כן.). מבחינת איכות/מחיר: אני ממליצה לקנות בקבוק קטן יותר ואיכותי יותר מאשר בקבוק גדול וזול. צריך ממש מעט ממנו לכל מתכון והוא מחזיק להמון זמן.

אם אין לכם חומץ בלסמי, זה בסדר. אפשר להחליף אותו בחומץ רגיל (הפושטי הזה שמגיע בבקבוקים של מיץ פטל, עולה גרושים, נשמר לנצח בארון, וטוב למליון שימושים), או במיץ לימון. אז לא להילחץ אם אין לכם, ולא צריך ללכת לקנות במיוחד. יוצא טעים גם בלי.

בקיצורררר, מכירים אתם את עקרון האוכל המוקפץ, נכון? מכינים בראש את כל המרכיבים קצוצים ומדודים, ואז ההכנה לוקחת צ'יק צ'ק.
הסגנון הזה לא כל כך מתאים לי בדרך כלל, ואני לרוב מתרוצצת בצעקות במטבח ומפשפשת בארונות ובמקרר בזמן שדברים עולים לי על האש בכיריים. אבל לא כאן!!! הסוד לעוף הנהדר שרך ועסיסי מבפנים, ופריך ושחום מבחוץ זה 100% תשומת לב למה שמתרחש במחבת, 100% מהזמן. ובגלל זה אתם תקשיבו לי הפעם ותקצצו את הכל מראש. אפילו את החומץ הבלסמי והמים תמדדו מראש! כי אני אמרתי! שבו בשקט!

אז יש קצת קיצוציאדה, שלוקחת כמה דקות, אבל זה הדבר היחיד שלוקח קצת זמן כאן. ברגע שהכל קצוץ, תוך 7-6 דקות יש לכם אוכל.

מתחילים עם הג'ינג'ר, שהוא הכי מאתגר לקיצוץ. אבל בדיוק לשם כך התכנסנו, כי יש לי כמה שטיקים בשבילכם.

השטיק הראשון קשור לקילוף. אל תנסו לעבוד עם קולפן. הג'ינג'ר קטן מידי, הקליפה שלו סיבית ומעצבנת, ואי אפשר לקלף לו מתחת לבית השחי. אבל אם מקלפים עם דופן של כף או כפית (כן, כן), זה עובד כמו קסם. חלק ומהיר.

הכפית נכנסת לכל הקיפולים והקמטים והבז'ז'ים. ווהו!

אחרי שיש לכם פיסה נחמדה של איזה 2-3 ס"מ ג'ינג'ר קלוף יפה, צריך לקצוץ אותה דק. יש כל מיני שיטות, אבל זו השיטה הכי פשוטה בעיני.

מעיפים לג'ינג'ר איזה מילימטר-שתיים מהלמטה כדי שיהיה לו בסיס ישר ושאפשר יהיה לחתוך אותו מבלי שירקוד על הקרש. עכשיו מניחים אותו על החלק הגזום כדי שיעמוד ישר, ומתחילים לפרוס אותו לפרוסות כמה שיותר דקות. השתמשו בסכין הכי חדה שיש לכם.

מניחים את הפרוסות אחת על השנייה בקבוצות של 3-4, וחותכים בשתי-וערב לאורך ואז לרוחב, כדי ליצור קוביות קטנטנות. קחו בחשבון שהבישול שהן עוברות מינימלי, אז אנחנו לא רוצים גושים של ג'ינג'ר קשה ונא שיתקעו לנו בין השיניים.

אם הן לא מספיק קטנטנות פשוט עוברים על כל הערימה הקצוצה עם הסכין וקוצצים פריסטייל.

עושים את אותו דבר לשום – רק שאותו אין בעייה לקצוץ פריסטייל כבר מההתחלה, אפילו יחד עם הג'ינג'ר.

כשיש ערימה של שום וג'ינג'ר קצוצים דק דק, זהו. החלק הקשה מאחורינו.

ועכשיו התותים!
אפשר להשתמש בתותים הכי מצ'וקמקים, על גבול הרקבון, שיש לכם במקרר. אני לא אומרת לקחת תותים עם עובש, אבל אפשר בהחלט לקחת תותים עם איזורים רכים ומגעילולים כאלה. הם מתפרקים לגמרי ברוטב, אז לאף אחד לא יהיה אכפת אם הם לא היו דוגמנים בגלגולם הקודם.

מסירים את העוקץ הירוק מהתותים, וקוצצים אותם לקוביות קטנות. לא באמת משנה איך חותכים, פשוט מכסחים להם את התחת עם הסכין.

אמורה להתקבל כמות של בערך 3/4 כוס תותים קצוצים דק. אם יש לכם הרבה אקסטרה, תעשו את הטריק שאמרתי עם הבלסמי והסוכר. או שסתם תנשנשו.

מודדים כף וחצי של בלסמי לתוך כלי מדידה קטן, ומודדים חצי כוס מים. שמים את כל המרכיבים בצד, שיהיו מוכנים בשלוף.

זה ה"מיז אן פלאס" שלכם, חבר'ה. mise en place. (או בתרגום מצרפתית: put in place). בדיוק כמו במסעדות. רק חסרה לכם רעמת שיער, חשבון אינסטו'ש לוהט, ואתם שף מדופלם לכל דבר.

את הטיפול הזה בחזה העוף אתם כבר מכירים ממוקפצים קודמים שפרסמתי כאן. זה מאוד מאוד דומה.
יש כאן רק אתגר אחד – להקפיץ את העוף כך שיקבל צבע יפה, אך ישאר רך ועסיסי מבפנים. יש כמה שטיקים שיעזרו לנו, בני התמותה, להשיג את האפקט האלוהי הזה, שנדמה כאילו הוא שמור לשפים הכי מפונפנים.
כל עוד תקפידו על העקרונות האלה, לעולם לא תסתפקו יותר במוקפץ עצוב וסמרטוטי שאתם תמיד מזמינים מהחתולייה הזו. כן, כן, זאת.

א. הוציאו את העוף מהמקרר חצי שעה לפני ההכנה. הוא לא יתקלקל תוך חצי שעה, זה רק אומר שהוא לא יהיה קר. ועוף קר על מחבת רותחת זה לא שילוב טוב. העוף ישר מתחיל להגיר מיצים ולהתכבס בתוך עצמו. הוא יוצא סיבי ופיכסו'ש ואח"כ אתם מתחילים לקלל כל מיני עצמים דוממים והם נעלבים. לא יפה.

ב. חממו את המחבת מראש, אפילו 5 דקות מראש, בלי שמן ובלי כלום, עד שהיא חמה כמו אש הגהינום. בין אם יש לכם כיריים קקמייקה, או כיריים תותחיות שישרפו לכם את הגבות אם תתלהבו איתן יותר מידי, לא יכול לצאת שום דבר רע ממחבת רותחת. ואם המחבת מאיכות טובה, אפשר גם לחמם אותה 10 דקות על האש ולא יקרה לה כלום. אל תתביישו לחמם את המחבת מראש, כי זה ישפר פי כמה מונים את המוקפץ שלכם.

ג. תנו לעוף ציפוי קליל של קורנפלור. הקורנפלור סופג את שאריות הלחות שעל העוף, וכשהוא נוגע בשמן הרותח הוא מקבל קראסט שחום ומטריף, כאילו טיגנתם את העוף במינימום 20 ליטר של שמן עמוק. חשוב לא להגזים עם הציפוי, כמובן. 2 כפות רגילות, לא גדושות מידי.

הנה הדגמה של איך חותכים חזה עוף משוטח (הקרוי גם נתח "שניצל") לרצועות למוקפץ, אם הקצב לא חתך לכם, או שבמקרה כבר יש לכם חזה עוף רגיל בבית:

חותכים אותו במרכז, וכל חצי חותכים לרצועות דקות.

לא בטוח שהקצב שלכם יחתוך ככה, אבל כל עוד תשבו לו על הוריד שהרצועות יהיו אחידות, אז הוא לא יחפף.

מערבבים את העוף עם הקורנפלור.

אני עשיתי את זה בצלחת עמוקה וערבבתי עם הידיים:

אבל אם הקצב נתן לכם את העוף בשקית פלסטיק עמידה כזו, אפשר פשוט לעשות את זה בתוך השקית! שופכים לשם את הקורנפלור ישירות ועושים לעוף מסאז' שוודי עד שהוא כולו מצופה בקורנפלור והופך לורוד בהיר מאט שכזה (הקורנפלור קצת נספג). עוד יתרון בשיטת השקית היא שההתעסקות עם הידים מחממת טיפה את העוף, והוא ישחים יותר טוב.

עד השלב הזה אפשר להכין את העוף 24 שעות מראש, כולל כל הקיצוצים, ולשמור את הכל במקרר עד רגע האמת. וככה אתם יכולים, נניח, שתהיה לכם ארוחה בשלוף תוך 10 דקות, אם אתם עושים את ההכנות בבוקר, ורוצים לאכול בערב. במצב כזה הייתי מעבירה את כל הקיצוציאה לקערה אחת מרכזית, ומכסה בניילון נצמד.

וככה הכל מוכן ומחכה לכם. רק לא לשכוח להוציא את העוף החוצה מהמקרר חצי שעה מראש. אם אתם רוצים, אפשר לזרז את התהליך אם עושים לו קצת מסאג' בידיים דרך השקית.

אז לפני ההקפצה מוודאים שיש לכם ליד הכיריים את כל מה שצריך – מוכן ומזומן. העוף, כל התותים+ג'ינג'ר+שום הקצוצים (אפשר לשים אותם בקערה ביחד, כאמור), הבלסמי, המים, והסוכר.

מחממים את המחבת 5 דקות בלי כלום (גם בלי שמן) עד שהיא חמה חמה בטירוף. סימן טוב לכך הוא שאם נוגעים עם כף היד במחבת אז שומעים "צצצטטטט" והיד מקבלת צריבה יפה כמו של גבינת חלומי (סתם, סתם! זה אומר שאי אפשר לקרב את כף היד למרחק 8-10 ס"מ).

את השמן מוסיפים שנייה לפני העוף, כדי שלא יישרף. צריך בערך 2 כפות. אם יש לכם מחבת איכותית, זה מספיק. אם המחבת שלכם מצ'וקמקת וקלת משקל, ייתכן ותצטרכו להוסיף שמן תוך כדי, על מנת שהעוף לא יישרף או יידבק לתחתית.

עכשיו יש שתי אפשרויות להקפצה – האופציה המושקעה, שמניבה עוף עסיסי מבפנים ופריך מבחוץ, והאופציה החפ-לפית לעצלנים, שמניבה עוף סביר וטעים למדי, אבל לא מושלם.

הקפצה מהירה (חפ-לפ)
אם יש לכם זמן, טגנו את העוף בשתי נגלות, כדי לא לצופף את כל הכמות במחבת. זה מעלה את הסיכוי שהעוף "יתכבס" ויצא סיבי ומבאס. זרקו את רצועות העוף למחבת, והפרידו בין הרצועות עד כמה שאפשר עם מלקחיים או עם שתי כפות עץ. הרצועות תמיד ירצו להידבק אחת לשנייה כגוש, כי ככה ערבבנו אותם. אבל על המחבת אנחנו רוצים כמה שיותר שטח פנים עם החלק הלוהט של המחבת, כדי לקבל צבע טוב. בזמן שהעוף משחים, זה עיתוי טוב לזרות עליו מלח ופלפל שחור בנדיבות.

תנו לו 20 שניות לקבל קראסט יפה בחלק התחתון, ואז הקפיצו אותו למשך דקה תוך כדי ערבוב. זה לא יתן לו מי יודע מה צ'אנס לתפוס עוד צבע, אבל זה מהיר וזה עובד. הוציאו הצידה לצלחת בצד (העוף עוד לא יהיה מוכן מבפנים, וזה בסדר) והמשיכו עם נגלת העוף השנייה, או אם עשיתם הכל בבת אחת, המשיכו עם הכנת הרוטב.

הקפצה מושקעת (יוצא יותר עסיסי ופריך מבחוץ!)
אחרי 20 השניות של הקראסט הראשוני בתחתית, פשוט הפכו כל רצועה, אחת אחת, לצידה השני. זה ייקח יותר זמן מההקפצה המהירה, אבל העוף יצא הרבהההה יותר עסיסי וטעים ככה.

אחרי שסיימתם להפוך את העוף, תנו לו עוד 20 שניות, ודי. מפנים לצלחת בצד, וממשיכים בדיוק אותו דבר עם הנגלה השנייה.

אחרי שכל העוף מושחם (באיזו שיטת הקפצה שבחרתם) ומונח בצלחת בצד, עוברים להכנת הרוטב. מנמיכים את האש ללהבה קטנה, כדי שהמשקעים הטעימים הקריספיים בתחתית המחבת לא יישרפו.

ועכשיו שופכים בבת אחת לאותה המחבת את התותים, השום והג'ינג'ר הקצוץ, כולם יחדיו.

מערבבים כדקה אחת, עד שהתות מתחיל ממש להינמס לרוטב סמיך בצבע ורוד.

מקרצפים עם כף העץ את תחתית המחבת טוב טוב, כדי לשחרר לתוך הרוטב את כל חתיכות העוף הפריכות שנדבקו לתחתית – זה מה שנותן את הטעם המטריף לרוטב!

מוסיפים את הבלסמי (או מיץ הלימון או החומץ):

ויחד איתו גם את הסוכר (בתמונה השתמשתי בסוכר חום, אבל אפשר גם לבן, אין כזה הבדל בטעם הסופי):

ומערבבים עוד כמה שניות עד שהתערובת מתחילה לבעבע בטירוף.

מוסיפים רבע כוס מים בלבד (לא להוסיף את כל המים בבת אחת!!!!!), ומערבבים היטב עד שהכל רותח טוב טוב, והרוטב מתחיל להיות עסיסי וסמיך:

מחזירים פנימה את העוף שנח לו בצד, כולל כל המיצים שהגיר לצלחת (הם יעברו הרתחה, אל תדאגו):

מערבבים את הכל טוב טוב.

עכשיו זה עניין של משחק בין המוכנות של העוף לסמיכות של הרוטב. אתם רוצים להרתיח את הכל ביחד בערך 30-40 שניות, ואז לשלוף החוצה רצועה שמנמנה יחסית של עוף, כדי לבדוק אם היא מוכנה (כי אם היא מוכנה, אז שאר הרצועות הדקות יותר גם יהיו מוכנות). באיזשהו שלב הרוטב יתחיל להסמיך יותר מידי (אתם תשמעו את זה… הוא יתחיל להיות רועש ולעשות "צצצצטטט", כמו שהיד שלכם עשתה כשעשיתם לה צריבה של פילה מיניון).

אם זה קורה, מוסיפים עוד רבע כוס מים ומערבבים היטב עד שהרעש נחלש. אם אתם רוצים למשוך עוד קצת את הבישול, אפשר יהיה להוסיף עוד רבע כוס מים אח"כ כשהרוטב שוב יסמיך, אבל תשתדלו לא להוסיף יותר מ-3/4 כוס מים סה"כ, כדי שהרוטב לא יצא נוזלי ודליל. הוא צריך לצאת צ'אנקי, ורוד, וסמיך. יאמי!

מסירים מהאש בשנייה שהעוף מוכן. את תיקוני הטעם אפשר לעשות במחבת החמה, כשהיא כבר לא על הכיריים, כדי שהעוף לא יתבשל יותר מידי. קחו טיפונת רוטב עם כפית ובדקו מה חסר – הוסיפו טיפה סוכר אם חמוץ מידי, או טיפה חומץ אם מתוק מידי (זה לרוב לא המקרה), וכמובן הרבה מלח ופלפל כדי שיהיה טעים טעים. מגישים על ערימה של אורז לבן פשוט. אפשר לפזר בצל ירוק קצוץ למעלה, סתם כי זה יפה. לא חובה.

זה נשמר נהדר במקרר (עד שבוע, אם לא יותר), וזה טעים גם כמה ימים אחרי.

פינת התכל'ס
קוצצים 2-3 ס"מ שורש ג'ינג'ר ו-2 שיני שום דק דק, וקוצצים גם 7-9 תותים דק (צריכה להתקבל כמות של 3/4 כוס). מערבבים היטב 600 גר' רצועות עוף דקות עם 2 כפות קורנפלור. נותנים לעוף לשבת בטמפ' החדר חצי שעה לפני ההכנה. מודדים בצד גם כף וחצי חומץ בלסמי, 2 כפיות סוכר, וחצי כוס מים. חשוב שהכל יהיה מוכן ומדוד כי העוף צריך מכם 100% צומי בזמן ההקפצה הקצרה. מחממים מחבת על ריק ל-5 דקות. מוסיפים 2 כפות שמן, וחצי מרצועות העוף. מפרידים את גוש העוף לרצועות נפרדות, ומשחימים ל-20 שניות בלי לגעת. ממליחים ומפלפלים בנדיבות. הופכים את הרצועות אחת אחת או מקפיצים למשך דקה נוספת ומפנים לצלחת. חוזרים על התהליך עם שאר העוף ומפנים לצלחת. עוברים לאש קטנה וזורקים לאותה המחבת את התות+ג'ינג'ר+שום הקצוצים ומערבבים עד שנוצר רסק ורוד. מוסיפים את הסוכר והבלסמי ומערבבים עד שמבעבע בטירוף. מוסיפים רבע כוס מים, מרתיחים ומחזירים את העוף, כולל כל המיצים שהפריש. מערבבים היטב כדקה, עד שהעוף מוכן ומזוגג היטב. מוסיפים רבע כוס מים אם הרוטב מסמיך יותר מידי. מסירים מהאש וטועמים את הרוטב. מוסיפים עוד חומץ/סוכר/מלח+פלפל לפי הצורך.