‫רסק תפוחים ביתי + בונוסים‬

• 8-12 תפוחים ירוקים – תלוי בגודל הסיר שלכם
• כ-3/4 כוס מיץ תפוחים (אם אין, אפשר מים במקום)

• -

• -

• -

• סוכר לפי הטעם (בין כף אחת ועד חצי כוס. אפשר סוכר לבן ואפשר חום)

• -

• -

• -

• -

אתם עדיין פה? יופי!
אז זה די פשוט.
כל מה שצריך לעשות זה לבשל את התפוח עד שהוא מתפורר לכדי רסק רך.
השאלה היא איך עושים את זה, וכמה זמן צריך לבזבז.
אז יש שתי אופציות:
א. אין לכם פוד פרוססור (בונוס: תקבלו גם צ'יפס תפוחים ביתי)
ב. יש לכם פוד פרוססור (בונוס: תקבלו גם מיץ תפוחים צלול ביתי מארץ החלומות)

כמובן שאופציה ב' הופכת את כל העניין לסיפור של שלוש וחצי דקות עבודה (כולל הניקיון). אבל נרד אל העם ונתחיל עם אופציה א'.

הדרך הארוכה יותר – בלי פוד פרוססור
נזדקק לכמות מינימלית ביותר של מרכיבים.

תפוחים, מעט נוזל (מומלץ להשתמש במיץ תפוחים קנוי כדי לחזק את הטעם התפוחי, אבל ממש ממש לא חובה, אפשר להשתמש במים במקום), ואם רוצים, קצת סוכר. בעיני מיץ התפוחים מוסיף את הכמות המושלמת של סוכר ויוצא רסק נהדר, לא מתוק מידי.

ועכשיו לחלק המעצבן, או איך שנייג'לה מכנה אותו mindless repetative action. קילוף התפוחים, גלעונם, וחיתוכם לרבעים.
זה לוקח בערך 20 דקות, ואין לברוח מזה.

מתחילים עם הקילוף, שאין לי טיפים מיוחדים בשבילו חוץ מאחד – תקנו קולפן טוב וחד. זה יהפוך את החיים שלכם להרבה יותר קלים.
לגבי ההיפטרות מהחלק הקשה במרכז התפוח עם כל הגרעינים – בעיני הדרך הבאה עובדת מצויין:

אחרי שמקלפים את התפוחים חותכים את כולם לרבעים עם סכין גדולה, ואז עוברים עם סכין קטנה יותר באלכסון על כל רבע תפוח ומסירים ממנו את האמצע.

יש לי גם שימוש לכל הליבות שנשארות בצד. מעניין אתכם לשמוע? לא? טוב אז לא משנה.

רוצים שיטה מעניין אחרת עם קישואן או כפית פריזאית? צפו בג'ון בריצ'לי, אחד מהאופים לשעבר אצל מרת'ה, מחלק טיפים לקילוף וטיפול בתפוחים.

את כל הקליפות שומרים בצד ולא זורקים! מיד נכין מהם נשנוש טעים.

את כל שאר רבעי התפוחים המגולענים זורקים לתוך סיר גדול יחד עם מיץ התפוחים (או מים, אם אין).

קחו בחשבון שאפשר להגדיל או להקטין כמויות בהתאם לגודל הסיר שלכם. זה היופי במתכון – הוא לא צריך כמויות. פשוט ממלאים את הסיר בכמה רבעי תפוחים שנכנסים, ומכסים את התחתית בקצת נוזל כדי שהתפוחים לא יישרפו.

לתפוחים יש מתיקות טבעית ולכן בעיני אין צורך בסוכר. הרסק טעים מאוד בפני עצמו בלי שום תוספות. אם אתם רוצים רסק יותר מתוק, אפשר להוסיף כף או שתיים של סוכר (לבן או חום, לבחירתכם). אם אתם רוצים רסק מתקתק ממש, אפשר לשים עד חצי כוס של סוכר. אבל לא מומלץ יותר מכך. אם אתם אוהבים קינמון, שימו בערך חצי כפית (גם קינמון וגם סוכר תמיד אפשר להוסיף בסוף לרסק המוכן החם, לפי הטעם).
שמים את הסיר על אש גבוהה עד שכל התערובת רותחת ומעלה אדים.

ואז מורידים לאש נמוכה, ומבשלים בין 20 דקות לחצי שעה.

התפוחים מוכנים כשהם משנים את צבעם לירוק-אפרפר ונמעכים בקלות על ידי כף עץ.

מומלץ לערבב כל 5-10 דקות כדי לוודא שהתערובת לא נשרפת מלמטה. אם בכל שלב במהלך הבישול אתם מרגישים שתחתית הסיר יבשה וסמיכה מידי, והתערובת מתחילה להידבק, אפשר להוסיף בערך רבע כוס מים ולערבב היטב. לקראת סוף הבישול מומלץ לערבב בתכיפות גבוהה יותר, כדי להמנע מהצורך להוסיף מים ולדלל את הרסק.

זהו, מוכן.
אם אתם אוהבים רסק צ'אנקי עם נוכחות (ככה אני אוהבת!), השאירו אותו ככה. הוא טעים גם כשהוא חם וגם כשהוא קר. קחו ביס. אם הוא לא מספיק טעים בעיניכם, הוסיפו כף או שתיים של סוכר כשזה עדיין חם וערבבו היטב. אני הכי אוהבת לערבב את הרסק עם יוגורט, זרעי צ'יה, גרעיני חמניה, ואגוזי מלך קצוצים – לארוחת בוקר בריאה. אני שומרת לי צנצנת ענקית של הרסק במקרר וכל פעם גונבת ממנה כף הגונה.

הרסק נשמר היטב במקרר כשהוא מכוסה היטב (בקופסה או צנצנת) למשך שבוע וחצי לפחות, ונשמר בפריזר לנצח.

אם אתם רוצים רסק חלק, קחו אותו והעבירו אותו דרך מסננת דקה (לא של פסטה, אלא כזו עם חורים קטנטנים צפופים כאלה). השתמשו במרית גומי או בכף עץ כדי לערבב ולמעוך את הרסק על דפנות המסננת.

אם אתם חובבי שווקי פשפשים כמוני, בוודאי קניתם באחת הפעמים מטחנת-יד מגניבה שכזו, לא?

אז היא טובה בדיוק לדברים כאלה. אמנם לוקח חצי שעה של סיבוב הידית, אבל בסוף יש רסק חלק, בדיוק כמו גרבר.

בונוס – צ'יפס תפוחים ביתי
לא חשבתם שאוותר לכם על הקטע של הקליפות, הא? אם אספתם בצד את כל הקליפות כמו שאמרתי, אמורה הייתה להצטבר קערה די גדולה.

קליפות תפוחים תמיד מזכירות לי את ילדותי העשוקה בגן אורה שברמת דניה בירושלים, כשהגננת אורה הייתה מקלפת תפוחים לכל הילדים. כבר בגיל ארבע הפגנתי יעילות רומנית טיפוסית ואני הייתי גונבת את כל הקליפות מהפח וזוללת בהנאה.
אז במקום לאכול את הקליפות מהפח, קבלו טריק גאוני שגנבתי ממרת'ה.

מפזרים על הקליפות רבע כוס סוכר, ואם רוצים אז קורט קינמון. מערבבים את הכל טוב טוב עד שכל הקליפות מצופות.

מפזרים את הקליפות על תבנית גדולה מצופה בנייר אפייה. זורקים לתנור על חום נמוך יחסית – 120 מעלות בלבד. אופים כשעה.

מקבלים צ'יפס תפוחים ממכר ונהדר – עשיר בסיבים, וויטמינים, בלה בלה בלה.

אם אתם לא מנשנשים את כל הצ'יפסים ישר מהתבנית וגומרים את זה תוך 10 דקות, אל תקראו לי צנצנת.

הדרך הקצרה יותר – עם פוד פרוססור
נירה רוסו תמיד מדברת בשבחו של הפלא הטכנולוגי הוותיק הזה במדור שלה ב-7 ימים. מה היא לא עושה איתו?! קציצות, סלטים, מטבוחה, עוגות בחושות, קרוקומבוש! פעם הייתי סקפטית, אבל אני חייבת להודות שגם אני נשביתי בקסמיו. במיוחד אחרי שהצלחתי לפשפש בקופסת הקרטון שלו ולמצוא את דיסקית הפריסה הארורה הזו – שהמתקן שמחבר אותה לראש המסתובב הוא הדבר שהכי הולך לאיבוד אצלי במטבח.

אז אם אתם יודעים איפה דיסקית הפריסה שלכם (והצ'ופצ'יק הקטן שמשפצר אותה לראש המסתובב), תגידו תודה, כי חסכתם ים של עבודה. שימו לב שמדובר בדיסקית העבה ולא הדקה – אחרת סתם תיווצר לכם עיסה.

כי במקרה זה, ידידיי, אין צורך לקלף או אפילו לגלען את התפוחים. רק להסיר את הגבעול.

כל מה שצריך לעשות זה לחתוך את התפוחים הלא מקולפים לרבעים.

עכשיו רק נשאר להזין אותם לתוך הפוד פרוססור דרך החור מלמעלה, ככה כמו שהם.

50% מהציפה והקליפה לא עוברים את הדיסקית ונשארים למעלה, ושאר ה-50 אחוז יישארו במסננת בסוף התהליך. אם זה לא ברור מאליו – אל תדחפו ידיים לתוך צינור ההזנה, חס וחלילה. השתמשו בכוס המדידה כדי לדחוף את התפוחים פנימה. שלא יצא לכם רסק אצבעות.

הנה התוצאה. מגניב, הא? רוב הקליפות והפיכסות בכלל לא עברו לרסק:

שימו לב שבמקרה של גירור התפוחים שיטת הבישול בסיר לא עובדת טוב כל כך. הפתיתים הקטנים של התפוחים נוטים להידבק לתחתית והסיכוי שהעסק יישרף גבוה יותר. לכן גיבשתי דרך פעולה חלופית: אפייה בתנור. ועל כך, מיד.

בונוס! מיץ תפוחים סחוט טרי!
אבל רגע. לפני שתדחפו את כל הערימה הזו לתנור בטח שמתם לב למשהו. נכון תמיד כשמגררים משהו בדיסקית הפריסה נוצר המון מיץ בתחתית?

נכון שתמיד תהיתם פעם איזה טעם יש למיץ תפוחים טרי, ואיך מרגישים כל העשירים האלה שיש להם מסחטת מיץ מקצועית והם פותחים כל בוקר עם מיץ ג'ינג'ר-סלק-סלרי-תרד-עשב-חיטה טרי? אז ככה.

לוקחים את מסת התפוחים המגוררת, שמים במסננת שמונחת על קערה רחבה, וסוחטים להם את הצורה עם הידיים.

למיץ הזה, רבותי, קוראים מיץ תפוחים טרי. וטעם של גן עדן זה אנדרסטייטמנט בשבילו.

מהכמות הזו של התפוחים ניתן להפיק בערך שתי כוסות של מיץ עסיסי וטעים. אני לא ממליצה לסחוט את כל המיץ מהתפוחים כי זה יגרע מהטעם של הרסק. אבל אני בהחלט ממליצה לוותר על לפחות חצי מהמיץ לטובת חווית השתייה. קחו את המיץ הזה, כשהוא עוד ירקרק ובהיר (לפני שהוא מתחמצן והופך להיות המיץ החום שאתם מכירים מהעולם האמיתי, שזה כמובן מה שקרה לי בתמונה כי התברברתי עם המצלמה יותר מידי), ותנו אותו למישהו שאתם אוהבים.

ככה אמא שלי הייתה עושה כשהייתה מכינה את עוגת התפוחים של סבתא כשהיינו קטנים. המיץ הזה הוא אחד הזכרונות הכי טעימים שלי (חוץ מהקליפות מפח הזבל של גן אורה, כמובן).

אחרי ששתיתם והתענגתם והרגשתם מחוברים לאדמת ארץ ישראל וכד' וכד', השלימו את כמות המיץ הדרושה בתפוחים המגוררים עם מים. לדוגמה, אם לקחתם כוס אחת של מיץ, החזירו כוס אחת של מי ברז. אם לא לקחתם כלום (פראיירים!), אל תוסיפו כלום. שמים את כל התפוחים (כולל המים, אם צריך) בתבנית בינונית. מומלץ כזו מזכוכית עבה וכבדה – פיירקס לדוגמה. אם אין לכם פיירקס, שמנו את התבנית במעט שמן או חמאה כדי שהרסק לא יישרף או יידבק לשוליים.
מכסים את התבנית בנייר אלומיניום ואופים למשך כ-50 דקות עד שעה בתנור שחומם מראש ל-200 מעלות. אם אין לכם תבנית פיירקס (כזו מזכוכית עבה ועמידה, כאמור, שמשום מה דברים הרבה פחות נשרפים בה), אני ממליצה לאפות על 170 מעלות בלבד, כדי להוריד את הסיכוי שהתפוחים יישרפו או יידבקו לשוליים.

מומלץ לערבב פעם או פעמיים במהלך האפייה.

כאן, בניגוד לשיטת הבישול על הכיריים, אני מאוד ממליצה להעביר את הרסק המוכן דרך מסננת, כדי להפטר מכל מה שלא היה לנו כוח לגרר. זה לא חובה, אפשר בהחלט לאכול את הרסק כמו שהוא, אבל מידי פעם תתקלו בחלק קשיח מעצבן. לא סוף העולם.

ווריאציית קרמל מלוח
אני חייבת לציין שלצערי, למרות שיצא לי ממש דומה למה שהבאתי מצרפת, הרסק הטבעי הממותק קלות הרבה הרבה יותר טעים לי. הקרמל הופך את הדבר הזה לחיה אחרת לגמרי, ואני לא בטוחה שזה לגמרי שווה את העבודה. אבל זה הולך ככה: קודם כל מכינים רסק תפוחים כרגיל, באיזו שיטה שתבחרו, ומעבירים אותו במסננת כך שיצא דק וללא גושים (ניסיתי להכין את הקרמל ואת הרסק באותו הסיר כדי לחסוך טררם ולכלוך, תאמינו לי, אבל זה פשוט לא יוצא טוב. הטעם הקרמלי הולך לאיבוד לגמרי). אחרי שיש רסק מוכן, מכינים קרמל מכוס אחת של סוכר + כף אחת של מים + חצי כפית מלח (כן!!). ראו הוראות להכנת קרמל במתכון לטארט טאטן – זה בול אותו דבר. כשהקרמל מתחיל להיות זהוב עמוק, מוסיפים פנימה חצי כוס מרסק התפוחים המוכן ומערבבים היטב עד שהקרמל מתמוסס ונמס בחזרה לתוך הרסק.

ממשיכים להוסיף את הרסק בהדרגה, שליכטה אחר שליכטה, ומערבבים היטב בין לבין, עד שכל הכמות בפנים.

מבשלים 2 דקות נוספות על אש גבוהה ומערבבים היטב. מוכן.

פינת התכל'ס
קולפים, מגלענים, וחותכים לרבעים 8-12 תפוחי גרני סמית' (ירוקים חמוצים). שמים בסיר גדול יחד עם 3/4 כוס מיץ תפוחים (אפשר להחליף במים), ואם רוצים קצת סוכר לפי הטעם (החל מכף או שתיים, ועד חצי כוס סוכר). מרתיחים על אש גבוהה ועוברים לאש קטנה. מבשלים כ-20 עד 30 דקות עד שהתפוחים רכים ומתפרקים. מערבבים מידי פעם כדי שהתחתית לא תיחרך. אם יש פוד פרוססור: מגררים את התפוחים השלמים (יחד עם הקליפה והליבה) בדיסקית הגירור העבה, ואופים בתבנית מכוסה בנייר אלומיניום כשעה על 200 מעלות (או 170 מעלות אם אין תבנית פיירקס). מערבבים פעם-פעמיים במהלך האפייה. אם סחטתם מהתפוחים המגוררים מיץ, השלימו את מה שלקחתם עם מים, כדי שלא יישרף.

אוף טופיק
אוהבים כלי וינטג'? אוהבים להצביע? יופי! ביום שלישי הקרוב, יום ההבחירות, יתקיים בזאר יד שנייה ענקי בחנות וינטג'מאניה שליד כפר סבא. בין המוכרים יהיו גם אני וגל, שנמכור כלי יד שנייה מהאוסף הפרטי העצום שלנו (מה לעשות, אין מספיק מקום בארון להכל!). הערימה שלי כוללת, בין היתר, מעמד לעוגיות, צלחות בשלל צבעים וגדלים, תבניות קטנות של אמיל הנרי, טונות של ספרי בישול (חדשים וישנים), ספלי חרסינה, ועוד ועוד. בואו להגיד שלום! עוגיית שוקולד צ'יפ לכל קונה.